בהמשך למיצב האמנות “טעם של זכרון” משנת 2013 , החלטתי לבחון הפעם את נושא זכרון האוכל ובמיוחד הכמיהה לרגעי המתיקות מן הילדות, מתוך פרספקטיבה נוספת. הפעם ביקשתי מבעלי שיצלם אותי והדפסתי גרסאות שונות של הצילום. רציתי לבחון כיצד השילוב בין הדו והתלת מימד נותנים חיים חדשים לעבודה. אני במרכז העבודה, לעיתים נראית בברור ולעיתים הדימוי מקבל חיים חדשים מרוב שכפול וסגנון ואני נעלמת בתוכו. מה המשמעות עבורי להיות מוקפת בקצפת שאני כ”כ אוהבת… איך התחושה להיהפך לחלק מטבע דומם, נושא שמסקרן אותי במיוחד בתולדות האמנות. שאלות ותחושות רבות עולות וצצות כשאני צופה בדימויים אלה. אהבה לאסתטיקה הפנטסטית והסוריאליסטית מהולה באי נוחות לנוכח החשיפה והעיסוק בקמל

הסדרה צולמה ועובדה במצלמה דיגיטלית ובסמארטפון תוך כדי שימוש באפליקציות

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s